אתרי הרובע

בית הכנסת "תפארת ישראל" נקרא גם בית הכנסת ניסן ב"ק על שם בונהו ומייסדו. החסידים נהגו לכנות את בית הכנסת "נישה'ס שול" שפרושו ביידיש - בית הכנסת של ניסן. השם "תפארת ישראל" הוא לזכרו של הרב ישראל פרידמן, אדמו"ר מייסד שושלת חסידות מריז'ין, יוזם הקמת בית הכנסת ואף התורם הראשון לקניית המגרש שעליו הוקם.

בשלהי המאה ה-18 הגיעו ראשוני האשכנזים החסידים לארץ והתיישבו בטבריה. כשחזרו הפרושים לירושלים התקנאו בהם החסידים והגיעו גם הם לעיר הקודש.
כוונתו של ר' פרידמן הייתה להקים בית כנסת לעדה החסידית בירושלים שראשוני אנשיה הגיעו מצפת לירושלים שנים אחדות קודם לכן והוא נבנה במקביל לבית הכנסת ה"חורבה" של "הפרושים". הבניה החלה בשנת תרכ"ב (1882) ונמשכה עשר שנים.
במהלך הבניה הגיע לארץ קיסר אוסטריה פרנץ יוזף וששאל מדוע "חסרה כיפתו של בית הכנסת", ענה לו ניסן ב"ק "בית הכנסת הסיר את כובעו לכבודך אדוני". "כמה יעלה לי שבית הכנסת יחזיר את כיפתו?" - שאל הקיסר ותרם סכום נכבד להשלמת הכיפה.

בית הכנסת היה מפואר, הבנין התנשא לגובה של כ-20 מטר וכיפתו המעוגלת היתה מן המקומות הגבוהים ביותר שבעיר העתיקה. הוא היה למרכזם של רבים מהחסידים שהתגוררו בין החומות ובמרתפיו היה מקווה.
במלחמת העצמאות 1948 נקבעה על גגו עמדה חשובה ונקודת תצפית של הכוחות היהודים, ובשל כך התנהלו בו ובסביבתו קרבות פנים-אל-פנים עם הלגיון הערבי. בסיומם נכבש בית הכנסת בידי הלגיון ונהרס על ידו. כיפתו הגבוהה וקירותיו התמוטטו וכיסו את יסודותיו.

לאחר איחוד ירושלים, נוקו אבני המפולת ונוקתה הזוהמה, נחשפה קומתו התחתונה והכניסה לאולם התפילה, אשר נבנתה כחזית בית כנסת בגליל. כיום משמש המקום - על קטעי האבנים שנותרו בו... כאנדרטה לבית הכנסת בתפארתו.